מאמרים והרצאות...

 

קצת מחיי היום יום, הדרכות, הרצאות ועוד.

העוצמה מאחורי המסלול והרכב.

 

קשה לי לשכוח את הפעם הראשונה שלי בפורש, אני עדיין זוכר את נציג החברה נותן לי את המפתח ברעד קל, זיעה קרה על מצחו ובקול חרישי אמר :"תשמור עליה".

זה היה במסלול המירוצים בנירבורגרינג בגרמניה, זה היה יום גשום, אפור וקר. כשיצאתי לכיוון החניה שמעתי מישהו אומר: "חיפושית משודרגת!", למי שלא יודע, ההיסטוריה של פורשה מתחילה לא אחר בתקופת גרמניה הנאצית בשנת 1931, התבקש פרדיננד פורשה על ידי ממשלת גרמניה לייצר רכב לעם שבהמשך הפך לחיפושית. מאז 1931 הקו החיצוני של הפורש לא השתנה, צורת ה"טיפה" עדיין מיוצרת עד היום, כנראה שנוסחה מנצחת לא מחליפים!

פורש הוציאו רק ב-1939 את הדגם הראשון ה-64 ואת דגם הספורט הראשון 356 רק ב-1948, לאחר נכן התחיל מפעל פורש לייצר מנועים לטרקטורים ורק ב-1963 יצאה הפורשה 911 הראשונה,

אבל עזבו היסטוריה...

המנוע של הטורבו הזו היה בנפח של 3.6 ליטר ובהספק של 480 כ"ס, המומנט ישב על 63 קג"מ וההאצה הייתה מ-0 ל-100 ב3.7 שניות ועם מהירות לא מבוטלת של 310 קמ"ש.

התיישבתי ברכב, מכל הצדדים נעטפתי בעור שחור, המושב חיבק אותי ותנוחת הנהיגה הזכירה לי סוג של פורמולה רק ש...אני יושב ברכב על!!

רכב שאפשר להקפיץ איתו את הילד לגן, לקפוץ לסופר המקומי ולעשות קניות, ותנחשו מה?!

בפס האטה הראשון לא נצטרך לקרוא לגרר שיבוא להרים אותי מעליו.

 

 

הנעתי את הרכב, מאחור נשמע גרגור מנוע הבוקסר, כמו חתול פרסי שמלטפים אותו.  עברתי למצב ספורט, בסיבוב הראשון החלטתי להשאיר את בקרת היציבות מופעלת עד ש"אכיר" את הרכב טוב יותר. יצאתי מהמקום בשאגת מנוע ונעלמתי אל האופק.

למרות שהמסלול היה רטוב, לא הייתה בעיה לרכב לטפס לכיוון ה-160 קמ"ש בקלות, התקשורת של ההגה, שלדה, מנוע יוצרת את "השילוש הקדוש", כך שהנהג יושב בסביבה כל כך בטוחה והתקשורת של הנהג עם הרכב כל כך קלה, לכל מקום שתפנה את ההגה ותיתן גז הרכב יפנה.

הצמיגים החלו כבר להתחמם כמו גם הנהג, האדרנלין בשמים, עומדים בצד, מנתקים בקרת יציבות (שלא מתנתקת ב-100%) וסוחטים את הגז ואז מתחילה ההנעה.

הנוף היפה, המדהים, הירוק עם קצוות ההרים המושלגים הפך להיות למשיכת מכחול של פיקאסו, הסאונד של המנוע כמו היצירה של של באך "אויר במיתר ג'י" (AIR ON G STRING ) והנהיגה...?!

אין כלל תחושה של תת היגוי, בלימה מאוחרת כניסה מהירה (200 קמ"ש) לתוך האייפקס ויציאה עם לחיצה אגרסבית של הגז ויציאה שמחה של הזנב החוצה. בכל שלב של הנסיעה, כח המנוע זמין, יציבות הרכב מעוררת קנאה, בשפה מקצועית, הרכב פשוט "מדבקה". גם במהירות של טיסה נמוכה הרגשת היציבות לא עורערה, בקרת היציבות מזכירה לי מדי פעם שהיא "מרחפת" מעליי.

לאחר כשעתיים נהיגה, קראו לי בקשר הגרמנים, משהו כמו: " אהה, סליחה, הגזמת."

אז נאלצתי לעצור.

ההרגשה הייתה עילאית, שכחתי לרגע שמדובר ברכב על עם יתרונות של רכב ספורט לזוג, למרות שלא חבשתי קסדה וחליפת נהיגה, הרגשתי כמו נהג מירוצים, רכב שאפשר לצאת איתו לסופר השכונתי, ומדי פעם להרגיש כמו באינדיאנפוליס?! מדהים, מי היה מאמין?

רכב עם רמת גימור ודייקנות כמו שרק הגרמנים יכולים לבנות, בנייה מהחומרים הטובים ביותר, מנוע חזק ולא מזהם, איכות ללא פשרות בראשה, בטיחות, גם לנהג, נוסע ולהולכי הרגל.

אני מבין את היעוד שלו , "רכב לעם"!

 כצ'ופר,  חזרתי עם הפורש "המשפחתית", הפנאמרה למלון.

כל מה שחשבתי על ה-911, קיבלתי בחבילה מפנקת נוספת עם יתרון, אני יכול לקחת איתי יותר מאדם אחד, אפשר לנסוע כל המשפחה, עוד שתי דלתות נוספות, תא מטען גדול, סביבת נהג מדהימה.

האיכות, היופי, המנוע, רמת הגימור הגבוהה, התפעול הקל, הופך את הפורשה להישג היד.

לא עוד חלום, אפשר להסתדר עם פורשה בחיי היום יום, גם אם נקנה את הגרסאות "העניות" יותר

עלויות הביטוח, הטיפולים כבר לא עוד חלום, אלא בהישג ידך.

מחכה לפעם הבאה...

ביה"ס לנהיגה מתקדת ע"ש ג'ים ראסל

 

מאז 1969, בית הספר למרוצים ע"ש ג'ים ראסל במעגל מון טרמבלאן מספק נהגי מרוץ שאפתנים וחובבים כאחד, ומההזדמנות ללמוד מהיתרונות ולשפר את כישורי הנהיגה שלהם. באמצעות מדינה של מכוניות מרוץ וספורט מוטורי מתקדם, שיטות ההוראה של ג'ים ראסל הוכיחו עצמן ברחבי העולם, בין הבוגרים אשר סיימו את לימודיהם קיימים נהגים מוצלחים יותר ואלופי עולם מכל בתי ספר מרוצים אחרים. כאחד ממוסדות המרוץ המנוסים והמוערכים ביותר בצפון אמריקה ובעולם כולו , ג'ים ראסל מציע את האדרנלין האולטימטיבי לנהגי מרוץ בפעם ראשונה או קנאי מרוץ זמן רב. 

לימודי נהיגה מתקדמת, ספורטיבית, ראווה ועוד  מעוררת בכל נהג רדום את האהבה לאדרנלין מהול באוקטן גבוה.

אצל ג'ים תלמדו לנהוג ולהדריך, החל מנהיגת קארטינג ועד F1, נהיגת שטח מתקדמת, ראלי, נאסקר ונגמר האויר...

לסיים את לימודי הנהיגה, לנהל את מסלול המרוצים של האגדה הזו ולצאת עם התואר הנכסף הבינלאומי שמכובד בכל מסלול מרוצים ברחבי העולם, גרם לי ל-BOOST ענק בחיי האישיים.

בכל זאת, טיף נידל מטופ גיר והילוך חמישי, דרק בל אלוף העולם בשנות השבעים במרוצי הפורמולה 1, טומי בורגוד אלוף העולם בשנות השמונים, ג'נסן באטון אלוף העולם בתחילת שנות האלפיים ועוד שמות מכובדים ורשימה ארוכה אם לאמר, גם יוצאי בית הספר לנהיגה ע"ש ג'ים ראסל.

בטיחות ברכב - נקודה למחשבה
 

כמהנדס רכב שעבד שנים בחברת דודג' העולמית, אני זוכר שניסינו לפתח בסוף שנות התשעים ולשכלל את מערכת ה-ABS  במקביל לעבוד בחשאי על מערכות בקרת היציבות, כמה רכבים הפכנו... בכל פעם ניסינו לכוון את מהירות תגובתה, כל רעיון בקרת היציבות הגיע מעולם השטח דווקא, נעילות הדיפרנציאל הם אלה שתרמו "קצת" חומר למחשבה על עיצובן. כמו כן, כמומחה לשלדה, אני נהנה לראות כיצד הקדמה והטכנולוגיה מגיעה לבטיחות דרך חומרי בניית הרכבים ( שלדות אלומיניום, קרבון ועוד.) חומרים קלים יותר, ידידותיים יותר וחזקים פי כמה מאשר הפלדה של שנות השמונים. כריות האוויר ותגובתן השתכללו, כמו כן מיקומן ואיכותן. חגורות הבטיחות, תא הנוסעים ("הכלוב") אזורי סופגי אנרגיה ונקודות הקריסה. כל נושא הבטיחות מקבל יותר ויותר תנופה בכלל העולם ובמיוחד כאן בישראל, פחות ופחות אני רואה שהצרכן הישראלי קונה רכבים לפי שיטת "השכן", השכן שלי יש לו אז קניתי. יותר ויותר אנשים שמים דגש על כל נושא הבטיחות, זיהום האוויר וחיסכון בדלק. דבר אחד, אני יודע שהוא בפיתוח, הוא ניסיון הפרדת כל בקרות היציבות מחיישני ה-ABS .  רכבים שנוסעים לבד אחרי תכנות, יש לנו כבר, נכנסים לרכב, מעדכנים את הכתובת שאנחנו רוצים להגיע אליה, מורידים את משענת המושב לאחור ונשאר לנו רק ליהנות מהנוף. נכון, זה עדיין בפיתוח וניסוי אבל כפי שאני רואה את ההתקדמות, גם לשם נגיע! אם הגענו לרכבים אמפיביים, בטוח שגם נגיע לרכבים מעופפים, סבלנות.

 

 

כיום אני רואה את הטכנולוגיה כיצד היא משתכללת מיום ליום, מהירות התגובה של המערכת, השפעתה על יציבות הרכב ועוד. יותר ויותר מחשבים, טכנולוגיות וחיישנים מתווספים, יש כאלה שיגידו שככל שיש יותר טכנולוגיה ברכב, יש יותר בעיות, ואני אומר נכון, במיוחד כאן בארצנו הקטנטונת והחמה. בשביל זה יש יותר מכללות טכנולוגיות ויותר הכשרות לאלה שרוצים לאבחן (דיאגנוסטיקה) הלוא מהו כלי רכב אם לא כמו גוף האדם, וגוף האדם שחולה הולך לרופא ובמקרה שלנו למכונאי מוסמך ומקצועי, נכון שפח אפשר להחליף אבל כיום גם לב אנוש.

עכשיו נשאר לעבוד רק על הגורם האנושי. כל כלי הרכב בטוחים מאוד כיום לנהג ולנוסעי הרכב, הדבר היחידי שאין לו בקרת הגנה היא, הנהג. לצערי במיוחד בישראל, נשארת עדיין הסיבה באחוזים הגבוהים לתאונות הדרכים והיא הנהג. לא משנה כמה כלי הרכב בטוח, הנהג הוא המנווט אותו לתאונה. אל לנו לשכוח, שרוב מערכות הבטיחות נבדקות במהירות של 60 קמ"ש, ומי מאתנו נוהג במהירות הזו?

 
 
הסיפורים מאחורי הסמלים המפורסמים של המכוניות

 

רולס רויס 

טרגדיה מקיפה את המצאת הלוגו של יצרנית רכבי היוקרה הבריטית. מייסדי החברה, סר הנרי רויס וצרלס סטיוארט רולס, בחרו בתחילה בצבע אדום לסמל שהכיל את האות הראשונה של שני שמות המשפחה שלהם. על פי האגדה, הצבע שונה לשחור כדי לחלוק כבוד לרויס שנפטר ב-1933, אולם למעשה אותיות בשחור נחשבו מתאימות יותר למותג יוקרתי. תזמון השינוי הוא מקרי לחלוטין.

הסמל האייקוני השני של רולס רויס, קישוט ספיריט אוף אקסטזי שמופיע בחרטום המכוניות, קשור לסיפור טרגי נוסף, שהפעם הוא אמיתי. הסמל עוצב על ידי צ'רלס סייקס ב-1911 בדמותה של אלינור טורנטון, שהייתה המזכירה האישית של ג'ון סקוט מונטאגו, חברו הקרוב של רולס ודוכס בקלוך. אולם ב-1915 טורנטון נהרגה בעת מסע להודו. יש סמלים שקיימים עוד לפני המכוניות עצמן.

 

מרצדס בנץ

הכוכב של מרצדס בעל שלוש הפינות הופיע לראשונה על פתק אישי ב-1872 שכתב מייסד החברה גוטליב דיימלר לאשתו. הוא השתמש בכוכב כדי לסמן את המיקום של הבית החדש של המשפחה. בניו אימצו את הסימן והפכו אותו לסמל של החברה החל ב-1910.

 

פרארי

הסוס של פרארי הופיע לראשונה על מטוסי קרב שהטיס פרנססקו ברקה, טייס וגיבור מלחמת העולם הראשונה. ב-1923 אנזו פרארי פגש את הוריו של ברקה והם הציעו להשתמש בתג של בנם במכוניות המרוץ, הן למזל טוב והן כהוקרה לבנם שנהרג במלחמה. הרקע הצהוב הוא הצבע הרשמי של עיר הולדתו של אנזו - מודנה באיטליה, וזנב הסוס עוצב מחדש כך שהוא מצביע כלפי מעלה.

 

BMW

המיתוס בשילוב עם אסטרטגיות שיווק מוצלחות גרמו לדורות רבים להאמין שלסמל של החברה יש קשר לתעופה. על פי האגדה, סוכנות פרסום גרמנית יצרה בשנות ה-20 מודעה שהראתה את הסמל של BMW לצד המדחף של מטוס על מנת לשקף את מקורות החברה כיצרנית מנועי מטוסים. אולם מתברר שלמעשה הלוגו מייצג את הצבעים של דגל בוואריה, ולא מדחף או שמיים.

 

שברולט

לואיס שברולט טען מאז ומתמיד שההשראה לסמל המפורסם של החברה נבעה מטפט בחדר המלון שבו שהה במהלך ביקור לפריז ב-1908. הסיפור כמעט ונחשב לעובדתי, לולא אשתו שסיפרה שנים לאחר מכן, שלמעשה בעלה ראה פרסומת שהציגה לוגו בצורה דומה באחד ממוספי סוף השבוע.

 

קדילאק

הלוגו של קדילאק הוא סמל בית האצולה של אנטואן דה לה מוט קדילאק, שהקים את דטרויט ב-1701. הלוגו פושט לאורך השנים, אם כי הסגנון הבסיסי נותר ללא שינוי.

 

קרייזלר

הזמנים המשתנים יכולים גם להוביל לשינויים רבים בלוגו. במשך למעלה מ-80 שנה, קרייזלר השתמשו במגוון רחב של סיכות או סיכות עם כנפיים. אך ב-1962, יו"ר קרייזלר לין טאונסנד רצה לוגו מודרני ופחות מורכב. על פי הארכיון של החברה, מתוך כ-700 עיצובים, טאונסנד בחר במחומש. רבים העריכו שהסמל ייצג את חמש החטיבות של החברה, אולם למעשה הוא נבחר רק כי הוא נראה הכי טוב.

 

וולוו

פירוש שם החברה בלטינית הוא "אני מתגלגל". סמל החברה הוא הסימבול הרומי לברזל, המייצג את המגן והרומח של הלוחם. הפס האלכסוני לאורך הסמל התחיל כתוספת לסמל, אך כיום מזוהה כמעט באותה מידה כמו סמל הברזל.

 

טויוטה

מזל טוב ושם קל יותר לביטוי לקחו חלק בהמצאת השם של טויוטה ב-1936. מייסד החברה קישירו טויודה ערך תחרות לבחירת לוגו חדש לחברה. התקבלו למעלה מ-20 אלף הצעות. ההצעה הזוכה כללה את מערכת ההברות היפנית קאטאקאנה (katakana) והעיצוב העניק תחושה של מהירות. טויודה הפכה להיות טויוטה מכיוון שכעיצוב הוא היה עדיף מבחינה אסתטית, ומספר המשיכות לכתיבת השם החדש עמד על 8, שביפן נחשב למזל טוב ושגשוג.

 

מזראטי

האחים מזראטי קיבלו את ההשראה ללוגו של החברה מהפסל של נפטון הממוקם במרכז העיר בולוניה באיטליה, שם היו במקור המשרדים הראשיים של החברה. העיצוב שורטט על ידי מריו, שהוא במקרה האח היחיד שמעולם לא לקח חלק פעיל בעיצוב ובתכנון של המכוניות.

 

סובארו

ההשראה לשם הגיעה מילולית מהשמיים, או ליתר דיוק מהשם היפני לקבוצת הכוכבים שור. שישה מהכוכבים נראים לעין, והם אף מייצגים את שש החברות שהתמזגו ליצירת חברת פוג'י, חברת האם של סובארו.

 

יונדאי

כאן המקרה הוא בעל הסבר פשוט למדי. פירוש השם בקוריאנית הוא "מודרני" בעוד שהלוגו של החברה הוא H מעוצב שמייצג גם שני אנשים - החברה והלקוח - לוחצים ידיים.

 

סמארט

נראה שהשם מדבר בעד עצמו. אך למעשה מדובר בראשי התיבות של סווטץ' (שהייתה שותפה בשלבים הראשונים של החברה), מרצדס (החברה הממונה הנוכחית) וארט (אמנות). הלוגו של החברה מסמל קומפקטיות עם ה-C וחשיבה קדימה עם החץ.

 

פורשה

החברה מחזיקה בשתי גרסאות לאותו סיפור. לפי דובר של פורשה בצפון אמריקה, מפיץ מכוניות בעל השפעה בשם מקס הופמן נפגש עם פרי פורשה במסעדה בניו יורק ב-1951. הדיון התמקד בדעתו של הופמן שפורשה זקוקה ללוגו עוצמתי, ייחודי ואלגנטי. טיוטה ראשונית שורטטה שם באמצע המסעדה על מפית. אולם, הגרסה הגרמנית לסיפור מעט שונה: מקס הופמן אכן דיבר על לוגו, אך הוא עוצב על ידי מהנדס החברה פרנץ סבייר רספיס, ובהחלט לא שורטט על מפית במנהטן.

 

למבורגיני

על פי השמועות, הלוגו של יצרנית הרכב היוקרתית ויריבתה המושבעת של פרארי התבסס על שור שהוא המזל האסטרולוגי של המייסד פרוציו למבורגיני, אולם, למבורגיני המשיך משם והעתיק את המגן של פרארי, ואז הפך את צבעי הצהוב והשחור של החברה רק כדי לפגוע באגו של אנזו פרארי. מכיוון שהגיבורים הראשיים של הסיפור הזה כבר מתו, אין דרך לאשר או להכחיש את הסיפור. "למיטב ידיעתנו זוהי רק שמועה", אמר דובר למבורגיני. "הדרך היחידה לאשר זאת היא לשאול את למבורגיני בעצמו".